Herzog Strategic ’s Post

״במשך שנים, המותג "ישראל" יושב על מדף אחורי ולא משווק, ורק מדי פעם יש עליו מבצעי קיץ. זה קורה כשישראל זוכה באירוויזיון, חוגגת את מצעד הגאווה היחיד במזה״ת, עוד חברת הייטק מנפיקה, או להבדיל, מתמודדת עם מלחמה עקובה מדם.״ כך נפתח טור דעה שכתבתי השבוע בגלובס, לרגל כנס השיווק של העיתון ופרסום מדד המותגים. כשהם פנו לאנשי ונשות שיווק ומיתוג בישראל וביקשו לכתוב 300 מילה - על מה אנחנו היינו עושים אחרת אם היינו אמונים על מותג ה'כחול לבן' של כולנו, חשבתי לעצמי שדווקא במקרה הזה נראה שצריך פחות מילים ויותר מעשים. כמי ש״התחנכה״ בשירות הציבורי, שנשמה את מסדרונות הכנסת והממשלה, והיום חלק מהקטר של המשק הישראלי - ההייטק הנוצץ, אני רואה באופן ברור איך ההזנחה של ההסברה הישראלית עולה לנו ביוקר, והגיע הזמן ל'פיבוט', ובעיקר לא להיזכר בחשיבות ההשקעה במותג רק כשהמניה מתרסקת. לינק לטור המלא בתגובה הראשונה. Globes

כתבו עלינו במוסף מעריב. אריק נאמן סמנכ"ל מכירות בחברת ג'ינרג'י בראיון מרתק על תחום הטעינה החשמלית בישראל. ג'ינרג'י זכתה כבר בשבעה בתוך אחד עשר מכרזי חשמול חניוני אוטובוסים שפרסמה חברת נתיבי איילון עבור משרד התחבורה, שהראשון שבהם הוקם ופועל באשדוד בחניון של מרכז ביג. "לאור המחסור בתשתיות טעינה לרכב פרטי, מה שמאט את קצב רכישת החשמליות, יש פה פתרון שכבר קיים בעצם מול העיניים שלנו. החניונים שמאפשרים את מהפכת החשמול של התחבורה הציבורית יכולים לתת דחיפה גדולה גם לחשמול צי הרכב הפרטי וכמעט בלי השקעה". "בהתחלה העמדות היו בקצב של 90 קילוואט, אבל הצלחנו לשכנע שעדיף לעבור ל-180 קילוואט, שהפך לתקן. מצד אחד, עוצמה גדולה יותר מחייבת עמדות טעינה עם קירור נוזלי כדי לטפל בחום הרב שיוצרת עמדת טעינה אולטרה מהירה. מצד שני, 180 קילוואט מאפשר לקצר משמעותית את זמני הטעינה, להשתמש בכל שקע לטעינת שלושה ארבעה אוטובוסים בכל לילה, ולחסוך במספר העמדות ובגודל החניון". סוף ציטוט: אריק נאמן, סמנכ"ל מכירות ג'ינרג'י. מוסף מעריב 19.4.2024 כתב: אודי עציון

פוסט חובה לכל אדם שרוכש דירה ! זהו פוסט שאנו ממליצים לכם "לגזור ולשמור" וגם להפיץ אותו לכל הקרובים לכם! מדידת שטח דירה חתמנו על הסכם לרכישת דירה חדשה מיזם בשטח 100 מ"ר "פלדלת" (זו יחידת המידה בה יזם משתמש כאשר מציג לרוכש את שטח הדירה הנרכשת, הסבר מפורט בהמשך הפוסט) ואחרי שבקרנו בדירה חשדנו ששטחה בפועל קטן יותר. מה ניתן לעשות? אתם לא רוצים להיות במקום הזה! לא נעים, מתסכל וכואב מאוד כלכלית. איך ניתן למנוע מקרים כאלו? אנשי מקצוע! שמאי מקרקעין, מעצבי פנים, אדריכלים, מודד מוסמך, מלווי משקיעים מיומנים ועוד. בעבר היה נהוג להשתמש במושג "שטח ברוטו": שטח פלדלת בתוספת שטח המרפסת ולעתים אף כולל שטחי שירות משותפים בבנין. כיום הגדרה זו אינה בשימוש. בשורה התחתונה - שטח פלדלת אינו שטח נטו של הדירה (שטח נטו = שטח אפקטיבי בפועל: שטח הרצפה). למה זה חשוב? כי בפועל אנו חיים בתוך הדירה ומנצלים את שטח הנטו. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא שטח חדר הממ"ד: לרב שטח פלדלת שלו כ-12 מ"ר ואילו שטח הנטו שלו כ-9 מ"ר (בשל הדרישה לעובי קירות מיוחד). בשנת 2006 נקבע תקן שמאי ובו הוראות למדידת שטחי דירות- תקן מס' 9. במקביל, נקבעה שיטה נוספת בחוק המכר לחישוב שטח הדירה, המסייעת בין היתר לרוכשים בשוק לקבל החלטה מושכלת יותר בעת רכישת נכס: שטח הדירה אותו תרכשו מיזם (דירה חדשה בלבד) מוגדר כשטח פלדלת - והוא תואם את התקינה השמאית (תקן מס' 9). שטח זה כולל את השטח העיקרי ושטח הממ"ד (שטחי רצפות), מחסן ושטח מסתור כביסה בעלי כניסה ישירה מהדירה וללא גישה מדירות אחרות בתוספת שטח עובי קירות (שטח מלא של קירות החוץ בדירה ומחצית משטח קירות משותפים בין דירות). שימו לב כי שטח פלדלת אינו מושפע מהימצאות קיר פנימי בדירה. שטח פלדלת אינו כולל את שטח מרפסת השמש, גינה צמודה לדירה, חניה פרטית לדירה או מחסן שאין להם גישה ישירה מתוך הבית. בנוסף, אינו כולל שטחי שירות משותפים של הבנין כמו לובי/ מעברים/ שטח מעלית/ חדרי מדרגות/ מועדון דיירים וכו'. האם מותר ליזם לסטות משטח הדירה הרשום בחוזה? אלו הסטיות המותרות: בשטח הדירה- עד 2%, בשטח הגינה- עד 5% משטח הגינה. חשוב לציין כי תקנות התכנון והבניה מציינות שטחים ומידות מינימליים המחייבות את היזם בבניית חדרי הדירה ומערכותיה. ככלל אצבע, הפער בין שטח נטו לשטח פלדלת של דירה יכול להגיע אף לכ-15% ולכן יש לקחת זאת בחשבון. בעת קבלת מסמכי המכר ניתן לחשב את יחס שטח הרצפה/ שטח פלדלת ולהבין אם הדירה אכן מתאימה לנו במידותיה. בעת קבלת הדירה ניתן לבצע מדידת שטח הדירה ע"י שמאי/ מודד מוסמך כדי לוודא ששטח הדירה (שטח פלדלת) תואם את הסכם המכר החתום. לגבי דירות יד שניה - השפה המקובלת היום היא במונחי שטח פלדלת (בדומה לדירה חדשה) אך יש לוודא זאת מול המוכר שכן במסגרת עסקת מכר על המוכר למסור את פרטי הדירה בתום לב. תשלומי ארנונה וועד בית - יחושבו לכל הפחות לפי שטח פלדלת, ישנן רשויות מקומיות המחייבות תשלום לפי שטחים אחרים (שטח פלדלת בתוספת מרפסת שמש/ שטח ברוטו הכולל שטח פלדלת ושטחים משותפים וכו') אז - שלא יעבדו עליכם!

ערב חג, קפצנו לקנות מתנות ומצאתי את עצמי מול המדף של לגו וחשבתי שזאת דרך נפלאה להציג את היתרון הייחודי בטכנולוגיה של ג׳׳יסט שבזמן אמת מרכיבה לכל מטופל את מערך ההדרכה המותאם עבורו, עם סרטון הדרכה דובר את שפתו, בו הוא רואה את דמות שהוא יכול להתחבר אליה בין אם זה דמות של גבר או אישה, בטווח גיל זהה לשלו, שיש לה את אותו מצב רפואי והיא נדרשת לעבור פרוצדורה שיכולה להיות לא ברורה ונדרשת התאמה למצבו הבריאותי וגם נדרשות הנחיות יחודיות לאחר שהוא ישלים את הפרוצדורה.  אילו היינו נדרשים להכין מראש את מערכי הדרכה - היינו צריכים ליצור מאות אלפי סרטונים מוכנים אישית, לאחסן אותם בענן בהתאם למאפיינים והקריטריונים הייחודיים של המטופל והאופן בו מתבצע הטיפול במרכז הרפואי הספציפי. החדשנות של ג׳יסט מאפשרת לנו להרכיב בזמן אמת את ההדרכה הכי מותאמת שרק אפשר.  ושאנו נדרשים לעדכן הליך רפואי כלשהו, או להתאים אותו לסטנדרט הטיפולי במדינה מסויימת, כל מה שאנחנו צריכים זה לעדכן את אותה קוביית לגו ולא לפתוח ולהחליף בכל המערכים. This holiday season, while shopping for gifts, I found myself mesmerized by the LEGO sets and it dawned on me: This is precisely how GistMD revolutionizes patient education! 🔹 Personalization at Scale: Just as each LEGO piece uniquely fits into a build, GistMD’s advanced technology tailors patient education and engagement directly at the healthcare provider's office. This system customizes educational videos to the patient’s language, features characters that mirror the patient’s age, gender, and medical condition and explains necessary procedures with clarity tailored to their specific health needs. 🔹 Real-Time Efficiency: Imagine having to pre-build every possible LEGO configuration. Inefficient, right? Similarly, without GistMD, creating personalized patient education would involve producing and storing hundreds of thousands of videos, each tailored to individual patient profiles and specific medical center protocols. Instead, GistMD dynamically assembles the most effective educational content in real-time, ensuring each patient receives precisely what they need, exactly when they need it. 🔹 Global Adaptability: Should medical procedures evolve or need to meet different national standards, GistMD's agile system can instantly update and deploy new protocols without overhauling the entire education platform. GistMD isn’t just a tool; it's a game-changer in healthcare, enhancing patient understanding and adherence through innovation that feels as intuitive as snapping LEGO blocks together. Every interaction is an opportunity to build better healthcare experiences. Thanks to Saar Bar-Oz, Elinor Karni, Noam Kalina, Ilan Cohn אילן כהן, Nir Kalkstein, Tel Aviv Medical Center, Israel Innovation Authority Prof. Ori Rogowski, Orit Neudorfer, Lior Cohn #HealthTech #PatientCare #Innovation #GistMD #PersonalizedMedicine #DigitalHealth

בוא נילס בוא נעוף חופש גדול תמיד מזכיר לי ילדות בשנות השמונים ובינג' של "נילס הולגרסון" (סורי חבורת "מרקו"). עזבו את האנימציה הנהדרת, שיר הפתיחה המרגש, והבונוס של חיות מדברות (תמיד כיף!), נילס זו סדרה על שינוי. ובעוד שהשינוי של נילס לאורך הסדרה נראה מאד לעין, הוא מונע מגורם חיצוני (הגמד שמעניש את נילס, הופך אותו לגמד שדובר את שפת החיות, ואז הוא לומד להעריך אותן ולכבד אותן. קל), והוא לא כזה מעניין בעיני. הפוסט הזה הולך להתמקד במולי. למולי יש חלום- להצטרף ללהקת אווזי בר ולהגיע ללפלנד. וכל הסיכויים נגדו-גם הפיזיים (הוא לא ממש יודע לעוף), גם החברתיים (להקת אווזי הבר ממש לא מעוניינת שיצטרף אליה) ואעז לומר שגם הנפשיים (הוא אווז די נרגן ולא חברותי). ואז, במשך 52 פרקים, אנחנו צופים בשינוי המדהים של מולי. הוא לומד לעוף למרות שזה תהליך רצוף כשלונות שכרוך במאמצים פיזיים. הוא מוצא את מקומו בין חברי הלהקה תוך שהוא לומד להתפשר, לראות את האחר ולהיות חבר טוב, והוא אפילו מוצא אהבה (אח, דפי, מי ידע שיש אווזים כחולים בשוודיה?). צעד אחר צעד, כשהחזון של הגעה ללפלנד נמצא לנגד עיניו כל הזמן, מולי מגיע להגשמה העצמית שלו ומשיג את החלום. אולי נילס הוא הגיבור המוצהר של הסדרה, אבל מולי הוא לגמרי הגיבור שלי (וגם המפקדת אקה הנערצת, אבל זה לא לפוסט הזה). תהליך אימון להגשמה עצמית לא צריך לקחת 52 פרקים ולהסתיים בלפלנד. זה תהליך ממוקד של 12 מפגשים, שעה בשבוע, והשינוי שלכם קרוב מתמיד. הנעה מובטחת!

המדינה שלנו נקרעת במאבק נורא על דבר שלא באמת קיים (חלק ב). הכישלון האדיר בניהול המערכה המדינית, הדיפלומטית והצבאית הוביל לכך שאחד-עשר חודשים מלאים לאחר הפלישה והטבח של חמאס ותומכיה לישראל, חמאס מרגיש עצמו בטוח מספיק כדי להתעקש בדיוק על אותה עמדה שהציג לאחר הפלישה והטבח: נסיגה ישראלית מלאה, חמאס נשאר לשלוט באופן מלא על עזה כולל על הגבול עם מצרים, והמיליארדים חוזרים לזרום ל״שיקום״ (כן, בדיוק אותו שיקום של כל סבב קודם). בהינתן חוסר הסימטריה במטרות - זו ההגדרה מבחינת חמאס של ״ניצחון מוחלט״, עם כל המשמעויות להשראה כוללת לאויבינו. ולשואלים - מבחינת חמאס עד עכשיו הוא לא שילם מחיר, בוודאי לא כזה שנחשב מחיר מבחינתו. ההרוגים האזרחיים אינם מחיר והרוצחים המיומנים שהרגנו להם כבר מוחלפים באחרים. כל עוד חמאס שולט בעזה (והפרחים לכניעה הישראלית להכנסת אספקה שוטפת לעזה והעיוורון המוחלט למשחק הכפול של קטר ומצרים, וכמובן שוב הטמטום/הנאיביות האמריקאיים) ונמצא בעמדה לדרוש את מה שדרש יום אחרי הפלישה והטבח. ואפילו מי שאומרים שצריך לקבל את העסקה הזו, עם כל המשמעויות שלה, לא ברור שגם היא באמת קיימת. כי מבחינת חמאס העיקר זה להבטיח שישראל לא תתקוף שוב ולא תסכן את שלטונו, ולשם כך בהחלט ייתכן שישמר חטופים שיאפשר בטפטוף מחריד ומתמשך במו״מ עליהם להבטיח שישראל לא תפעל מולו. האויב שמולנו איננו מטומטם. הוא למד את החברה הישראלית. דיבורים על ״נעשה עסקה ואז נעשה בעזה מה שבא לנו״, מראים שעדיין אנחנו ממשיכים לזלזל באויב, בנחישות שלו ובסדיזם שלו. ובמקום להביט נכוחה בכישלון הנוראי של ניהול המערכה מאז ה- 7 באוקטובר ועד היום ובאויב הנחוש שמולנו, אנחנו קורעים את עצמנו, מאשימים איש את רעהו, את משפחות החטופים שנטרפות מדאגה, מתבחבשים בדיון על ציר, במקום להבין שאנחנו זקוקים עכשיו להנהגה שתנהל מערכה ומדיניות נחושה (מעשים, לא דיבורים כמו חול), המבינה את גודל השעה והאיום, שלא תוביל אותנו לברירה האיומה שבין הפקרת החטופים ובין כניעה ישראלית, ותייצר חלופה אחרת, חדשה. הטעות הגדולה מלכתחילה היתה להניח ששחרור החטופים מנוגד למטרה של הכרעת החמאס. זו אותה המטרה בדיוק - דווקא מכיוון שעבור החמאס שמירת החטופים היא ערובה לנצחונו, ולכן הכנעת החמאס היא הדרך היחידה לשחרור החטופים. אבל הכנעת החמאס נשענת על שילוב של מערכה מדינית, דיפלומטית, פוליטית, שבראש ובראשונה, תבהיר שישראל סיימה לתת אספקה שוטפת לאויב שלה תוך כדי מלחמה, ושלפחות מצידה של ישראל Nothing goes in until the hostages come out. זו מדיניות שמבהירה שמצרים וקטר מוזמנות לתת אספקה לחמאס דרך הגבול עם מצרים ואנחנו לא נמנע את זה (גם אם נשב על הגבול). יש לנו מחויבות חוקית לאפשר את זה, אבל לא לעשות את זה בעצמנו ומתוך גבולנו. כל עוד האויב לא נכנע ואין כיבוש אלא רק מלחמה מתמשכת, זו לא המחויבות שלנו. אנחנו צריכים מדיניות שפועלת לטהר את צפון הרצועה ואת העיר עזה ודוחקת את האוכלוסייה דרומה עם אמירה ברורה שנעצור רק כשכל החטופים משוחררים. יש לנו אויב מר שמאמין כבר זמן רב שנפלה לידו ההזדמנות להביא לסיומו את הניסיון המטורף של יהודים לקיים מדינה ריבונית ופועל באופן האכזרי ביותר למטרה הזו. זה לא אויב המבקש להשיג מטרה מוגבלת של לחיות לצדנו בכבוד או לשחרר כמה רוצחים מבתי הכלא שלנו. מול אויב שכזה עלינו להיות לא פחות נחושים.

עוד שבוע זה מתחיל, ואנו מתרגשים! קרוב ל 200 נרשמו כבר, 40% מהם חקלאים, 15% חוקרים ! אנו, ב RegenIL, המרכז לחקלאות מחדשת בישראל, נקיים סדרת וובינרים על ועם אחת הדמויות הותיקות, המוערכות, והמובילות של תחום החקלאות המחדשת בעולם - ג'ון קמפף John Kempf, חקלאי מאוהיו אשר פרץ ופורץ דרכים בתפיסות חקלאיות, מדעיות וטכנולוגיות, בלימוד עצמי ועם עמיתים וחוקרים, בכלי אבחון, בדוגמא אישית, בייעוץ והשפעות בעולם, כולל השפעות על מפיקי סדרת הוובינרים הזו! הפודקסט המפורסם, המלמד, והשווה של ג׳ון: https://lnkd.in/dsEa8Uan עוד על ג׳ון - למטה. המפגש הראשון, ב 28/10, יהיה בעברית, ובו ידברו מפיקי הסדרה שהושפעו ולמדו רבות מקמפף (וחלקם אף פגשו אותו השנה), על דרכם, על דרכו שהשתלבה והשפיעה מאוד על דרכם, על פריצות הדרך שלו, וגם שלהם, לעבר חקלאות שבאמת מצליחה לחדש, לשקם, להבריא, ולהפרות את האדמה, סביבתה, ועובדיה - החקלאים. המפגש השני יתקים באנגלית, ב 31/10, ובו נארח את מי שהפך לנו לחבר חם ויקר, קיש ג'ונסון (Kish Johnson) - מנהל השותפויות הבינלאומיות בחברה של ג׳ון, AEA, שגם עליה נרחיב במהלך הסדרה. את קיש פגשנו לצידו של ג׳ון בכנס Groundswell ביוני האחרון, וחלקנו בכנס נוסף בגרמניה, והוא הפתיע ועשוי להפתיע גם במשדר עם העברית שלו! מסתבר שהוא היה גר כמה שנים בישראל, והוא נושא איתו זכרונות טובים וחמים מהתקופה הזו. במפגש השלישי, שיתקיים ב 4/11, נארח את ג'ון קמפף לראיון ושיחה (באנגלית, כמובן). כל שלושת הוובינרים בסדרה זו ישודרו בשידור חי, משעה 17:00 עד 18:30, וכולם מוזמנים, כבר עכשו וגם במהלך השידורים, להציע שאלות ונושאים. נשמח מאוד שלוובינרים יעלו גם חוקרים, אנשי הממשל, אנשי ארגוני חקלאים ומסחר, וכמובן גם חקלאים רבים (ונרשמו כבר עשרות חקלאים לסדרה!), אז אנא הפיצו ברשתות שלכם. זו באמת הזדמנות נדירה להכיר יותר על מה שקורה בעולם דרך אחד המובילים המובהקים והמוערכים בתחום - והוא ללא שום תואר אקדמי פורמלי - אך עם המון יכולות לימוד יחד עם חוקרים אקדמיים - וידובר גם על כך ועל חשיבות תרומת החקלאים למדע של החקלאות המחדשת. עוד על ג׳ון קמפף: ג'ון קמפף הוא חקלאי בן חקלאים, מעדת האמיש Amish באוהיו (ולכן אינו מפרסם צילומים שלו), איש חזון, יזם, מרצה מבוקש, יועץ למיליוני דונם, מנחה פודקאסט פופולרי, אולי הראשון בתחום בעולם, ומורה בעל שם עולמי בתחום החקלאות המחדשת והביולוגיה. ב-2006, בגיל 21, ג׳ון ייסד את Advancing Eco Agriculture, חברת ייעוץ מובילה המתמחה בתזונת צמחים וביוסטימולנטים, וכיום הוא Chief Vision Officer ויו״ר שלה. ג׳ון מוכר כמשלב ידע מעמיק בפיזיולוגיה של צמחים, תזונה מינרלית ומיקרוביולוגיה של הקרקע, וכמיישם את הידע בדרכים חדשניות המשנות את הדרך בה אנו מגדלים מזון. ג'ון הוכיח שניהול נכון של מערכות חקלאיות יכול להשיג מספר מטרות חשובות במקביל: - שיפור משמעותי ברווחי החקלאים - גידולים עמידים באופן טבעי למזיקים ומחלות, ללא צורך בכימיקלים מזיקים - שיפור בריאות הצרכנים באמצעות מזון עשיר במרכיבים מחזקי חיסון - קיבוע פחמן במהירות ושיפור מחזורי המים בקרקע, תוך התמודדות עם אתגרי שינויי האקלים לינק להרשמה: https://lnkd.in/dT8iBag7 #RegenIL #RegenerativeAgriculture #AgricultureInnovation #AEA #חקלאות Yael Meltzer Gadi Kenny Eric Benmeir Kozakow Ido Aviani, Ph.D. LyOr Rabinowiz Micha Vaadia

ג'נט שלום, מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ ופרויקטים בינלאומיים, השתתפה בסוף השבוע האחרון בפאנל של פורום הגז האזורי של אזור מזרח הים התיכון ה- EMGF. זאת, במסגרת פורום האנרגיה של מזרח אירופה (SEEF) שנערך בסלוניקי שביוון. במסגרת הפאנל, שעסק בנושא האתגריים הבינלאומיים במעבר האנרגיה תוך הבטחת הביטחון האנרגטי, דיברה ג'נט על החשיבות שבקישוריות באנרגיה בין מדינות האזור על מנת לעמוד ביעדי איפוס הפליטות ועל הצעדים שנוקט משרד האנרגיה והתשתיות לקידום אנרגיות מתחדשות ונקיות, משק מבוזר, אמין ובר השגה. בפאנל השתתפו בכירים נוספים מיוון, וממצרים, והשיח התמקד בקידום שיתוף פעולה אזורי, פיתוח מקורות אנרגיה ברי קיימא וקידום השקעות בתחום האנרגיה. לצד ישראל, חברות בפורום ה EMGF- גם קפריסין, יוון, צרפת, ירדן, מצרים, איטליה והרשות הפלסטינית, כאשר מטרתו לקדם שיתופי פעולה בין משקי הגז הטבעי של המדינות החברות ולקדם סקטור אנרגיה אזורי נקי, מתקדם ובר קיימא. Janet Shalom, East Mediterranean Gas Forum - EMGF

מה הקשר בין סירופ מייפל לאלקטרוכימיה? 🥞🔬 הכנתם פעם פנקייק עם סירופ מייפל נהניתם מהריח המתוק? עכשיו דמיינו שהריח הזה מגיע... מהשתן שלכם! נשמע מוזר? זוהי המציאות המפתיעה של ילדים הסובלים ממחלה נדירה בשם "מחלת סירופ המייפל". אבל למה בכלל קוראים למחלה הזו על שם סירופ מייפל? ובכן, בגלל ריח השתן המתוק של החולים, שדומה לריח של סירופ מייפל. הסיבה לריח הזה היא חומר בשם סוטולון - אותו חומר שנותן לסירופ מייפל האמיתי את הניחוח המיוחד שלו! אבל מאחורי הריח המתוק מסתתר אתגר רפואי מורכב. במחלה זו, הגוף מתקשה לפרק חומצת אמינו בשם לאוצין. כשהלאוצין מצטבר, הוא הופך לרעיל ועלול לגרום לנזק נוירולוגי חמור, במיוחד אצל ילדים. זה כמו להוסיף יותר מדי סירופ לפנקייק - במקום להיות מתוק, זה הופך למסוכן. וכאן נכנסת לתמונה הגיבורה שלנו - נועם שלוש, סטודנטית מבריקה לתואר שני במחלקה למדעי החיים, פיתחה חיישן מיוחד שיכול לעקוב אחרי רמות הלאוצין בדם. עד היום, הרופאים יכלו לבדוק את רמות הלאוצין רק פעם בשבוע או שבועיים. אבל החיישן של נועם? הוא מאפשר בדיקה יומיומית! המשמעות היא עצומה: רופאים יוכלו להתאים את התזונה של הילדים החולים בזמן אמת, ממש כמו להגיע לבית הפנקייק ולהזמין את הפנקייק המושלם. זה יכול לשפר משמעותית את איכות החיים של הילדים ולמנוע סיבוכים חמורים. נועם זכתה בפרס הפוסטר הטוב ביותר בכנס השנתי של החברה הישראלית לאלקטרוכימיה (ISEL) באוניברסיטה העברית בירושלים, אבל הפרס האמיתי הוא התקווה שהיא מביאה למשפחות של הילדים החולים. היא מוכיחה שלפעמים, הפתרונות המתוקים ביותר מגיעים ממקומות לא צפויים. אז בפעם הבאה שאתם מריחים את הניחוח המתוק של סירופ מייפל, חשבו על נועם ועל המאבק שלה להפוך את החיים למתוקים יותר - ובריאים יותר - עבור ילדים עם מחלת סירופ המייפל. Faculty of Natural Sciences in Ben-Gurion University-הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון