קולורימטריה

קולורימטריה היא המדע והטכנולוגיה המשמשים לכימות ולתיאור של תפיסת הצבע האנושית. היא דומה לספקטרופוטומטריה, אך נבדלת ממנה בהפחתת הספקטרום לקורלציות הפיזיקליות של תפיסת הצבע, לרוב מתייחסת לערכי הטריסטימולוס של מרחבי הצבעים של CIE 1931. מרחבי הצבעים של CIE 1931 הם הקישורים הכמותיים הראשונים שהוגדרו בין התפלגות אורכי גל בספקטרום הנראה, לבין צבעים כפי שהם נתפסים פיזיולוגית בראיית הצבע האנושית.

היסטוריה

הקולורימטר של דובוסק הומצא על ידי ז'יל דובוסק בשנת 1870.

כלים

הציוד הקולורימטרי דומה לזה המשמש בספקטרופוטומטריה. חלק מהציוד הקשור מוזכר גם לשם השלמות.

• טריסטימולוס קולורימטר מודד את ערכי הטריסטימולוס (מערכת להתאמה ויזואלית של צבע בתנאים סטנדרטיים מול שלושת צבעי היסוד - אדום, ירוק וכחול; שלוש התוצאות מבוטאות כ-X, Y ו-Z, בהתאמה, ונקראות ערכי טריסטימולוס של צבע).
• ספקטרורדיומטר מודד את הקרינה הספקטרלית המוחלטת (עוצמתה) או הקרינה של מקור אור.
• ספקטרופוטומטר מודד את ההחזר הספקטרלי, השידור או הקרינה היחסית של דגימת צבע.
• ספקטרוקולורימטר הוא ספקטרופוטומטר שיכול לחשב ערכי טריסטימולוס.
• דנסיטומטר (מד צפיפות) מודד את מידת האור העובר או המוחזר על ידי הדגימה.
• מד טמפרטורת צבע מודד את טמפרטורת הצבע של התאורה הפוגעת.

שתי עקומות החזר ספקטרלי. האובייקט המדובר מחזיר אור עם אורכי גל קצרים יותר תוך שהוא סופג את אלה שבאחרים, ומשווה לו מראה כחול.

קולורימטר טריסטימולוס

בהדמיה דיגיטלית , קולורימטרי טריסטימולוס הם התקני טריסטימולוס המשמשים לכיול צבע. פרופילי צבע מדויקים מבטיחים עקביות במהלך עבודת ההדמיה, מהקלט ועד הפלט.

ספקטרורדיומטר, ספקטרופוטומטר, ספקטרוקולורימטר

ניתן למדוד את התפלגות הכוח הספקטרלית המוחלטת של מקור אור באמצעות ספקטרורדיומטר, הפועל על ידי איסוף אופטי של האור, ואז העברתו דרך מונוכרומטור לפני קריאתו בפסים צרים של אורך גל.

ניתן למדוד צבע מוחזר באמצעות ספקטרופוטומטר (נקרא גם ספקטרורפלקטומטר או רק רפלקטומטר), אשר מודד דגימת צבע נתונה בתחום הנראה (וקצת מעבר אליו). אם דוגמים במרווחים של 10 ננומטר (כנהוג), טווח האור הנראה של 400–700 ננומטר יניב 31 קריאות. קריאות אלה משמשות בדרך כלל כדי לשרטט את עקומת ההחזר הספקטרלית של המדגם (כפונקציה של אורך הגל), עקומה שהכוללת את הנתונים המדויקים ביותר שניתן לספק לגבי המאפיינים שלו.

זרחני CRT

הקריאות כשלעצמן בדרך כלל אינן שימושיות כמו ערכי הטריסטימולוס שלהן, אותם ניתן להמיר לקואורדינטות צבע ולהתמירן באמצעות טרנספורמציות של מרחב צבע. למטרה זו, ניתן להשתמש בספקטרוקולורימטר. ספקטרוקולורימטר הוא פשוט ספקטרופוטומטר שיכול להעריך ערכי טריסטימולוס על ידי שיטות נומריות לחישוב אינטגרלים מסוימים (של פונקציות התאמת הצבע במרחב מכפלה פנימי עם חלוקת הכוח הספקטרלית של האור). יתרון אחד של ספקטרוקולורימטרים על פני מדדי טריסטימולוס הוא שאין להם מסננים אופטיים, הכפופים לשונוּת ייצור, ויש להם עקומת העברה ספקטרלית קבועה - עד שהם מזדקנים. מצד שני, מדדי טריסטימולוס הם ייעודיים, זולים יותר וקלים יותר לשימוש.

ה-CIE (הנציבות הבינלאומית לתאורה) ממליצה להשתמש במרווחי מדידה מתחת ל-5 ננומטר, אפילו עבור ספקטרום חלק. מדידות דלילות יותר אינן מצליחות לאפיין במדויק את ספקטרום הפליטה הקוצני, כמו זו של הזרחן האדום של צג CRT, המתואר בצד.

מד טמפרטורת צבע

צלמים וצלמי קולנוע משתמשים במידע המסופק על-ידי מדידים אלה כדי להחליט איזה איזון צבע יש לעשות, כדי לגרום למקורות אור שונים להיראות בעלי אותה טמפרטורת צבע. אם המשתמש מזין את טמפרטורת צבע הייחוס, המד יכול לחשב את הפרש ה-Mired, כלומר - Micro reciprocal degree - דרגת המיקרו הדדיות - שהוא הוא מדד משוער של השינוי הקטן ביותר בטמפרטורת הצבע שניתן לזהות על ידי העין האנושית, המוגדר כהדדיות של טמפרטורת הצבע כפול 106 בין המדידה לבין הייחוס, מה שמאפשר למשתמש לבחור ג'ל צבע מְתָּקֵן או פילטר צילום עם גורם ה-mired הקרוב ביותר.

הנורמלים הם קווים בעלי טמפרטורת צבע שווה בקורלציה.

המונה בתוכו הוא בדרך כלל מד סיליקון פוטו-דיודה טריסטימולוס קולורימטר. ניתן לחשב את טמפרטורת הצבע בקורלציה מתוך ערכי הטריסטימולוס על ידי חישוב תחילה של קואורדינטות הצבעוניות במרחב הצבעים CIE 1960 (CIE 1960 color space), ולאחר מכן מציאת הנקודה הקרובה ביותר בלוקוס הפלנקי .

ראו גם

• פוטומטריה
• רדיומטריה
• מטאמרים (צבע)

לקריאה נוספת

1. Schanda, János D. (1997). "Colorimetry" (PDF). In Casimer DeCusatis (ed.). Handbook of Applied Photometry. OSA/AIP. pp. 327–412. ISBN 978-1-56396-416-9.

• Bala, Raja (2003). "Device Characterization" (PDF). In Gaurav Sharma (ed.). Digital Color Imaging Handbook. CRC Press. ISBN 978-0-8493-0900-7.
• Gardner, James L. (במאי–ביוני 2007). "Comparison of Calibration Methods for Tristimulus Colorimeters" (PDF). Journal of Research of the National Institute of Standards and Technology. 112 (3): 129–138. doi:10.6028/jres.112.010. PMC 4656001. PMID 27110460. S2CID 1949232. אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 במאי 2008. {{cite journal}}: (עזרה)
• MacEvoy, Bruce (8 במאי 2008). "Overview of the development and applications of colorimetry". Handprint.com. נבדק ב-17 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
• Optronik – Photometers An informative brochure with background information and specifications of their equipment.
• Konica Minolta Sensing – Precise Color Communication – from perception to instrumentation
• HunterLab – FAQ | How to Measure Color of a Sample & Use An Index A guide to measuring color and appearance of objects. The section provides information on numerical scales and indices that are used throughout the world to remove subjective measurements and assumptions.
• NIST Publications [https://www.nist.gov/fusion-search?utf8=true&affiliate=nist-search&s=colorimetry&commit=Search related to colorimetry

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קולורימטריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.