Novartis Israel’s Post

אנו שמחים להכריז על פרסומו של קובץ נתונים ממרשם לידות החי של ישראל לשנת 2014 – אשר לצורך פרסומו, נעשה שימוש בשיטות מתקדמות של הגנה על הפרטיות. פרסום משמעותי זה מקדם את נושאי השקיפות במחקרי בריאות הציבור והוא הובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ותמנ"ע. בפרסום זה, יישמנו טכנולוגיות מתקדמות להגנה על הפרטיות, ובאופן ספציפי בשיטות של פרטיות דיפרנציאלית. כתוצאה מכך קובץ הנתונים שמפורסם מאזן בצורה מיטבית בין הגנה על פרטיות האמהות והילודים ובין היכולת לבצע ניתוחים סטטיסטיים מהימנים. מאגר לידות החי הוא מאגר חשוב המסייע לניתוח מגמות דמוגרפיות, הערכת מדדי איכות, גיבוש מדיניות וקידום מחקר רפואי. אנו מעודדים חוקרים, קובעי מדיניות ואת הציבור הרחב להתעמק במערך נתונים זה. קישור למאגר: https://lnkd.in/dA3UU4BM שימו לב שלמאגר מצורפים גם קבצי README המכילים מידע חשוב על המתודולוגיה ועל השימוש בקובץ. יש לקרוא אותם היטב לפני השימוש בנתונים. דבר מזה לא היה מתאפשר ללא צוות החוקרים והמומחים המסור שעבד ללא לאות על הפרויקט הזה: Shlomi Hod, רן קנטי, Meytal Avgil Tsadok, PhD וRoy Cohen. אנו רוצים להודות גם למומחים המגוונים שתמכו בפרויקט - פרופ' אורלי מנור, ציונה חקלאי, ד"ר דינה צימרמן ו Barak Shukrun.   We are pleased to announce the release of a privacy-protected dataset from Israel's 2014 national Live Birth Registry. This is a significant step forward in transparency, public health research, and policy development spearheaded by researchers from Boston University and TIMNA. The Live Birth Registry is pivotal for analyzing demographic trends, evaluating quality indicators, formulating policies, and advancing medical research. We've implemented cutting-edge Privacy Enhancing Technologies (PETs), notably Differential Privacy, resulting in a dataset that balances robust privacy protection for mothers and newborns with the need for statistical utility. We encourage researchers, policymakers, and the general public to delve into this dataset. It provides crucial insights while upholding individual privacy, thereby driving innovation and enhancing understanding in public health and demographic studies. Official repository (Hebrew): https://lnkd.in/dA3UU4BM Unofficial version in English: https://birth.dataset.pub None of this would have been possible without the dedicated team of researchers and experts who worked tirelessly on this project: Shlomi Hod, Ran Canetti, Meytal Avgil Tsadok, PhD and Roy Cohen. We also want to thank the various experts who supported this project with incredible insights – Prof. Orly Manor, Ziona Haklay, Dr. Deena Zimmerman, and Barak Shukrun.   #OpenData #PublicHealth #Israel #BirthData #DifferentialPrivacy Boston University

אנו שמחים להכריז על פרסומו של קובץ נתונים ממרשם לידות החי של ישראל לשנת 2014 – אשר לצורך פרסומו, נעשה שימוש בשיטות מתקדמות של הגנה על הפרטיות. פרסום משמעותי זה מקדם את נושאי השקיפות במחקרי בריאות הציבור והוא הובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ותמנ"ע. בפרסום זה, יישמנו טכנולוגיות מתקדמות להגנה על הפרטיות, ובאופן ספציפי בשיטות של פרטיות דיפרנציאלית. כתוצאה מכך קובץ הנתונים שמפורסם מאזן בצורה מיטבית בין הגנה על פרטיות האמהות והילודים ובין היכולת לבצע ניתוחים סטטיסטיים מהימנים. מאגר לידות החי הוא מאגר חשוב המסייע לניתוח מגמות דמוגרפיות, הערכת מדדי איכות, גיבוש מדיניות וקידום מחקר רפואי. אנו מעודדים חוקרים, קובעי מדיניות ואת הציבור הרחב להתעמק במערך נתונים זה. קישור למאגר: https://lnkd.in/dA3UU4BM שימו לב שלמאגר מצורפים גם קבצי README המכילים מידע חשוב על המתודולוגיה ועל השימוש בקובץ. יש לקרוא אותם היטב לפני השימוש בנתונים. דבר מזה לא היה מתאפשר ללא צוות החוקרים והמומחים המסור שעבד ללא לאות על הפרויקט הזה: Shlomi Hod, רן קנטי, Meytal Avgil Tsadok, PhD וRoy Cohen. אנו רוצים להודות גם למומחים המגוונים שתמכו בפרויקט - פרופ' אורלי מנור, ציונה חקלאי, ד"ר דינה צימרמן ו Barak Shukrun.   We are pleased to announce the release of a privacy-protected dataset from Israel's 2014 national Live Birth Registry. This is a significant step forward in transparency, public health research, and policy development spearheaded by researchers from Boston University and TIMNA. The Live Birth Registry is pivotal for analyzing demographic trends, evaluating quality indicators, formulating policies, and advancing medical research. We've implemented cutting-edge Privacy Enhancing Technologies (PETs), notably Differential Privacy, resulting in a dataset that balances robust privacy protection for mothers and newborns with the need for statistical utility. We encourage researchers, policymakers, and the general public to delve into this dataset. It provides crucial insights while upholding individual privacy, thereby driving innovation and enhancing understanding in public health and demographic studies. Official repository (Hebrew): https://lnkd.in/dA3UU4BM Unofficial version in English: https://birth.dataset.pub None of this would have been possible without the dedicated team of researchers and experts who worked tirelessly on this project: Shlomi Hod, Ran Canetti, Meytal Avgil Tsadok, PhD and Roy Cohen. We also want to thank the various experts who supported this project with incredible insights – Prof. Orly Manor, Ziona Haklay, Dr. Deena Zimmerman, and Barak Shukrun.   #OpenData #PublicHealth #Israel #BirthData #DifferentialPrivacy Boston University

נשיאת אוניברסיטת הרווארד, קלודין גיי, התפטרה מתפקידה. ההתפטרות מגיעה על רקע שתי שערוריות שנקשרו בשמה של גיי לאחרונה. הראשונה קשורה בסירובה לטפל בגילויי האנטישמיות ברחבי הקמפוס בבוסטון ובעיקר ההתחמקויות שבהן נקטה בשימוע שנערך לה ולשתי נשיאות נוספות של אוניברסיטאות מליגת הקיסוס בקונגרס האמריקני בתחילת דצמבר. אז, כזכור השיבה גיי לשאלה האם קריאות אנטישמיות כלפי סטודנטים יהודיים בקמפוס אינם מפרים את קוד ההתנהגות של האוניברסיטה בתשובה: "אנחנו מחויבים לחופש הביטוי אפילו של דעות פוגעניות ומעוררות שנאה". לאחר מכן הוסיפה גיי כי מבחינתה נכון לנקוט פעולה רק כשהדיבורים הופכים למעשים. במקביל, החלו לצוץ שמועות ואז גם עדויות על פלגיאטים (גניבות ספרותיות) של גיי במחקריה. בשבועות האחרונים נחשף כי בשישה מתוך אחד-עשר המאמרים שהגישה גיי במסגרת הדוקטורט שלה ישנם קטעים שלמים שנראו שהועתקו מעבודות אקדמיות אחרות. זו למעשה הייתה השערורייה השנייה שפקדה את גיי בתקופה האחרונה. זו הייתה הכהונה הקצרה ביותר בהיסטוריה של אוניברסיטת הרווארד, פחות מחצי שנה אחרי שמונתה. ואני לא יכולה שלא לתהות האם המינוי שלה לא נעשה כדי לשרת צרכים פוליטיים. היא הנשיאה השחורה הראשונה והאשה השנייה שהחזיקה במשרה הנחשקת הזו ומבחינה אקדמית עסקה באפליה וגזענות. הרעיון של אפליה מתקנת נולד כדי לתקן עוול היסטורי ולפעול למען שוויון. רעיון חיובי וחשוב, אבל עד כמה הוא באמת משרת את המטרה? אין ספק כי ייצוג של קבוצות מיעוט הוא דבר משמעותי, אך כפי שהמקרה של גיי כמו גם מקרים נוספים בהיסטוריה מראים לנו שהוא חוטא למטרה ומקבע בדיוק את אותן תפיסות שקבוצות המיעוט פועלות כל כך קשה כדי לשנות. במקרה הזה נעשה לקבוצת המיעוט עוול נוראי שהולך ומתקבע בתפיסות הציבוריות. לאייש אנשים, גם אם הם לא המתאימים ביותר לתפקיד, מקטין את אותן קבוצות מיעוט ופוגע בהן. אירוע כמו זה שקרה עכשיו מציף את האמת הכואבת. כאשר בוחרים מישהו בגלל הצבע או המגדר שלו, רק כדי להתהדר בחוסר אפליה, המינוי גורם לכך שאנשים יחשבו שהדרך היחידה של מישהו מקבוצת מיעוט להתקדם זו אפליה מתקנת, אבל הנקודה היותר משמעוית - שאין סיכוי אחר שמישהו כזה יכול להתאים לתפקיד אלמלא האפליה המתקנת. ולמה אני חושבת שהיא לא האדם המתאים ביותר לתפקיד? אם היא הייתה נבחרת לתפקיד הנחשק על בסיס פרסומים אקדמיים, היו עולים מיד על כך שהעתיקה חלקים נרחבים ממאמרים ואם הקריטריון היה מנהיגות או אופי, היו עולים יחסית מהר על כך הפגמים באישיותה. אדם שטוען לגזענות כאשר זה משרת אותו ולא מוכן להילחם בגילויי אנטישמיות וגזענות כלפי סטודנטים בקמפוס הוא לא אדם בעל ערכים נאורים בלשון המעטה. לכן מעבר להתעסקות בשאלה על החטא ועונשו, שכישראלית, מאד משמח אותי לראות שהצדק נעשה, אני לא יכולה שלא לתהות האם השיטה רקובה מן היסוד. מה שקורה בארה״ב על רקע אפליה מתקנת, יביא לכך שאנשים לא מתאימים יאיישו תפקידי מפתח בחברה, רק כי הלבן, הפריווילג והמפלה חש צורך לתקן עוול של שנים. אין לי פתרונות או מענה טוב לקונפליקט הזה אבל אנחנו צריכים לתת דעתנו לסוגיה הזו כי בשם הצדק ההיסטורי, אנחנו הולכים אחורה.

גם לרפורמות מבניות יש יום הולדת.   ב-1 ביוני 2023 נכנס לתוקף חוק תשתיות לאומיות. תוצר של עבודה ארוכה ואינטנסיבית שכללה מיפוי החסמים שמקשים על הקמת תשתיות בישראל וגורמים לכולנו לחכות יותר מידי שנים כדי לזכות לנסיעה ברכבת הקלה.   החוק נוגע בצמתים רבים בחיים של פרויקט תשתית, בתכנון, בתיאום ובביצוע, ומנסה לעשות סדר, עד כמה שניתן בכל אחד מהשלבים הללו.   בתחילת החודש חוק תשתיות לאומיות חגג שנה. ואמנם העבודה עוד מרובה, אבל ההצלחות לא איחרו להגיע. בשנה האחרונה בזכות החוק אושרו עשרות תוכניות בזמני שיא בממשלה, יצאו מכרזים לייצור אנרגיה סולארית במחלפים, קוצרו הליכי רישוי והפקעות, ועוד פרוייקטים רבים וטובים.   מוזמנים לצפות בסרטון קצר המתאר את חלק אחד מתוך החלקים הרבים בהם נוגע החוק, ונותן הצצה לעבודה שעוד נדרשת כדי לקצר עוד יותר את משך הקמת התשתיות בישראל.   תודה לצוות באגף תקציבים - Iliya Katz Dana Dover Jonathan Florsheim Itzik Daniel Ido Mor, לשותפים שלנו בלשכה המשפטית -עמית שטאובר, Esti Feldman, שי שלף, Ifat Gordon, אפרת נחלון, תום חביב, שקד כסלו, תהילה בורר ואריאל פרץ, וכלל השותפים שלנו במנהל תכנון, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה ומשרד המשפטים

בעידן בו קיימות ומודעות סביבתית תופסים מקום מרכזי בשיח הציבורי, שוק האנרגיה הפולני משנה את פניו לקראת מעבר לשימוש באנרגיה ירוקה ותחליפי דלקים. כבכל שינוי, גם הטרנספורמציה האנרגטית שעוברת פולין טומנת בחובה הזדמנויות רבות. יחד עם זאת, ההחלטה האם "להיכנס למגרש" דורשת הבנה מוקדמת של תנאי השוק וביניהם חוקים, רגולציות ותקנות כמו גם טרנדים ותוכניות ממשלתיות.   אני מזמין אתכם לקחת חלק בשינוי האנרגטי המתבצע בפולין ולהצטרף לוובינר במסגרתו נכיר את שוק האנרגיה הפולני, נבחן את הרגולציה הפולנית, הגרין דיל ויישומו בפולין . לבסוף נחקור את הפוטנציאל וההזדמנויות במעבר של פולין לשימוש באנרגיה ירוקה. הוובינר יתקיים ביום שלישי ה-23.1.24 בשעה 11:30 שעון ישראל. הרשמה לוובינר:  https://lnkd.in/d3S3yAWS #Energy #greendeal #oppurtunities Trade with Israel in Poland⁦ Jan Siemiński Israel Export Institute מכון היצוא Hila Lipman Lior Gaon Ambasada Izraela w Polsce

משברים ואי-ודאות הם חלק מהיומיום של חיי סטארטאפ. תקופות משבר, בין אם הן כלכליות, פוליטיות או גיאו-פוליטיות, מהוות אתגר עצום עבור החברות. הן משפיעות על היכולת להצליח ומכריחות לנווט בין הסיכונים. חברות מתמודדות עם שינויים מהירים בשוק, עליות ריבית, ירידה בביקוש וקושי בגיוס הון. כשמשקיעים דורשים פיצוי על הסיכון העודף, חברות נדרשות להראות פוטנציאל רווח מוגבר או להתמודד עם איום ממשי על קיומן. אבל, תקופות משבר יכולות להיות גם הזדמנות לחברות חזקות המונעות על ידי יעדים. החברות שיודעות להתאים עצמן לשינויים במהירות ולהפוך את האיומים להזדמנויות עסקיות יצליחו לשרוד ואפילו לשגשג. Maya Azoulay משתפת בבלוג חדש תובנות וטיפים לניהול של סטארטאפ בתקופות משבר: https://lnkd.in/dfzi_ZsC

בסיוע מינהל התכנון אושרה לאחרונה הקמת 3 שמורות טבע חדשות לאורך כביש 90 בדרום הערבה: שלוחת נוצה ונחל שיטה מזרח, נחל שעלב ומלחת יטבתה. 🐾🌺 השמורות ישתרעו על פני כ-12,000 דונם ויהוו המשך ישיר לשמורות הקיימות באזור. מטרתן לשמור על המגוון הביולוגי הייחודי לערבה וליצור מסדרון אקולוגי רציף לבעלי החיים. 🦎🐫 השמורות יכללו שבילי טיולים, אתרי תצפית ופעילויות חינוך למבקרים ותיירים. פיתוח תשתיות תיירותיות ייעשה תוך שמירה קפדנית על ערכי הטבע. ⛰️🧗♀️  טל פודים, סגן מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, אמר: "מדובר בתוכנית חשובה, שתאפשר לשמור על שלושה מרחבים משמעותיים בהם ישנם ערכי טבע ייחודיים ובתי גידול למגוון בעלי חיים וצמחים". לפרטים מלאים על התוכנית והשלכותיה, היכנסו לכתבה: https://lnkd.in/dfV7znQR #iplan #Nature_reserves

בקרוב: מערכות אגירת אנרגיה בבתי מגורים שיחסכו בעלויות החשמל. מינהל התכנון המליץ למועצה הארצית לאשר את תכנית המתאר הארצית לאגירת אנרגיה, שקודמה על ידי משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון. התכנית מסדירה את הליכי התכנון ומאפשרת הקמת מתקני אגירה במנעד רחב של הספקים ומיקומים. מכוח התכנית, ניתן יהיה להקים מתקנים בסמוך מתקנים פוטו וולטאים, בתחנות דלק וגם בבתי מגורים, דבר שיאפשר לווסת את צריכת החשמל באזורי ביקוש. בשנים האחרונות, חל שימוש מואץ במתקני אגירת אנרגיה, אשר מאפשרים מגוון של תועלות למשק החשמל, והם בעלי תפקיד מרכזי ביכולת להגדיל את פוטנציאל הייצור של אנרגיות מתחדשות ואת האפשרות להסתמך על אספקת חשמל ממתקנים אלו, מעבר לשעות הייצור בפועל. רוצים לדעת עוד? היכנסו לקישור: https://lnkd.in/dbN7KRnp

נותרו לנו 2 מקומות אחרונים לקבוצת מפתחים ראשונים בסטארטאפים מפתחים ראשונים הם בד״כ מהגיוסים הראשונים שפאונדרים עושים, והם מתמודדים עם ים אתגרים שמאוד ייחודיים לשלב הספציפי הזה כמו איך לתעדף נכון את המשאבים המאוד מועטים שיש, איך מאזנים בין תשתית טובה ועמידה בזמני סטארטאפ, איך לעבוד עם פאונדרים ומנהלי מוצר שכל הזמן משנים את הדרישה? ועוד ועוד לאחר שראינו ב Symbol שקבוצות עמיתים עובדות (גם בפרודקט וגם בביזאופס) אנחנו רוצים שתהיה קבוצה כזאת גם למתכנתים שנמצאים בסטארטאפים לפני ראונד a והבעיות האלה מדברות לליבם. הקבוצות שלנו אינטימיות (8-10) משתתפים ומתאפיינות בשיחה פתוחה וקייס סטאדיס שעוזרים לשתף וללמוד מה עושים אחרים במצב דומה. הקבוצה הקרובה תהיה בת 3 מפגשים, אחת לחודש, אצלינו בקרן במרכז תא. מענין אתכם? מוזמנים לעשות לי פינג ולהעביר לחברים שעשוי לעניין אותם! בתמונה מתכנת ראשון בעברו שאנחנו מחבבים במיוחד 😎 Maayan Gottlieb Yuval Ariav Lia Levin Itamar Eliash Dima Broslavsky

פרויקט פינאופס במימון ישיר פינאופס הינו מושג שהופך שגור ובעל משקל משמעותי יותר בכל ארגון, בעיקר עם התחזקות המגמה של מעבר למחשוב ענן. ככל שהארגון משקיע משאבים גדולים יותר בפתרונות מבוססי ענן, כך גובר הצורך בביצוע אסטרטגיית פינאופס, במטרה לנהל בצורה אופטימלית את הוצאות הענן. הריכוזיות של ניהול מערך הענן בארגון מאפשר לבנות תמונה טובה ועדכנית יותר לגבי ניצול המשאבים הטכנולוגיים, ולכן גם מחזקים את היכולת הניהולית לקבלת החלטות דינמיות העונות על הצרכים המדויקים של הארגון. חברת מימון ישיר Mimun Yashir מימון ישיר , פנתה אלינו כדי להשיג בדיוק את זה: לייצר חיסכון בעלויות מחשוב הענן ובמקביל לעשות סדר בניהול העלויות בראיה הוליסטית  ומחזורית, תוך ניטור שוטף של הפעילות. את הפרויקט המשותף יזמו והובילו רונית פטר Ronit Peterסמנכ"לית טכנולוגיות ועינת טל Einat Tal,  ה-OCIO, ובשיתוף פעולה עם צוות המומחים שלנו, ניגשנו אל האתגר בשלושה שלבים מרכזיים: שלב ה-Inform: בשלב זה ממפים את המצב הקיים של מערך עלויות הענן בתוך הארגון, ואכן בפרויקט המדובר מיפינו ביחד עם הצוות המקצועי במימון ישיר את כל הוצאות הענן בארגון, תוך הגדרת ההוצאות הגבוהות והמשמעויות ביותר. שלב ה-Optimize: במקביל למיפוי הוצאות הענן, בוחנים את ארכיטקטורת העל, מנסים להבין היכן ניתן לבצע אופטימיזציה תוך מיקוד בניסיון להתייעלות בטווח קצר, בלי לשנות ארכיטקטורה וקוד, תוך גיבוש המלצות בצורה זהירה ושקולה, כשערך החיסכון הוא שעומד מול העיניים. המטרה בשלב זה היא לייצר Quick Wins לארגון, תוך השקעה קטנה יחסית של מאמצים, ואכן שמחנו לסייע לחברה לייצר חיסכון של כ-30% מעלויות הענן במהלכים פשוטים יחסית. למשל, משאבים שכבר לא נמצאים בשימוש, עדכון מודלי תמחור של ספקיות הענן לגרסאות חדשות יותר, רכישת תוכניות ארוכות טווח היכן שניתן, או קבלת הנחות רק מעצם הפניה לריסלרים כדי להבין את מודל התמחור הקיים מבלי לבצע שינוי בודד בתשתית הקיימת. שלב ה- Operate: המטרה בשלב זה: להגדיר מתודולוגיית פינאופס ותהליכי העבודה, מבלי להמציא את הגלגל שכן קיימת מתודולוגיה מקובלת וסדורה. לכן אין צורך להמציא מחדש, אבל כן חשוב להתאים את המהלכים אל צורכי ואילוצי הארגון הספציפי. כך למשל, נדרש לזהות מי הפרסונות הרלוונטיות שכן חשוב לקחת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת אסטרטגיית הפינאופס. במקרה של מימון ישיר הוגדרו 4 פרסונות מרכזיות הרלוונטיות לאופרציה, לכל אחת גובשה בדיוק הגדרת התפקיד, באיזה אחוז משרה הם נדרשים לטובת פעילות הפינאופס וכו'. כיוון שלמימון ישיר יש נוכחות בכל שלושת העננים (תוצאה בין היתר של רכישות מוצרים שכבר פעלו על גבם), הדבר הווה אתגר ניהולי ותשתיתי משמעותי, לכן שילוב כלי ניהול ומעקב אחר פעילות הענן ייצרה ערך עסקי משמעותי לארגון. התוצאה: מימון ישיר היו מאוד מרוצים מהתהליך והתוצרים שהושגו, בעיקר לאור העובדה שהם נדהמו מהחיסכון שנוצר, וגם כמה אנשים לא טכנולוגיים, הבינו את הפער ואת ההזדמנות שנוצרת, דווקא בארגון שהיסטורית ממוקד און פרמיס. ז"א, לתהליך המשותף היתה השפעה רחבה על עצם ההבנה של הארגון לגבי מידת החיסכון שניתן להגיע אליה. כעת צוות המומחים שלנו ממשיך ללוות את מימון ישיר ביישום מתודולוגיית החיסכון. בהזדמנות זו, אנו רוצים להביע את תודתנו העמוקה לצוות העבודה המשותף שנתן אמון מלא, השקיע את המשאבים והרצינות הנדרשים כדי להשיג תוצאות מהירות, ושגילה פתיחות, כנות ואומץ ברצון להתייעל ולשפר. #finops #cloudcomputing